תחומי יעוץ
רפלוקס בדרכי השתן
רפלוקס כלייתי שופכני הוא מצב בו השתן חוזר מהשלפוחית לכליה, גורם לדלקות חוזרות בדרכי השתן והרחבת מערכת השתן. המצב מוביל לנזק כלייתי ובמקרים קיצוניים לאי-ספיקת כליות.
טיפול מוקדם מנוע זיהומים ומונע נזק. אבחון מתבצע בדרך כלל באמצעות אולטרסאונד ובדיקת ציסטוגרם. הטיפול יכול להכליל מעקב ואנטיביוטיקה מונעת או ניתוח.
החלטה על התערבות כירורגית מתבצעת בהתאם למספר מניעים, ומכילה שיטות פתוחות או אנדוסקופיות. השיטה האנדוסקופית פותחה בשנות ה-80 וכוללת הזרקת חומרים לתת-הרירית של פיית השופכה. ניתוח זה מבוצע במסגרת אשפוז יום, לא מותיר צלקות ואחוזי ההצלחה שלו גבוהים.
הידרונפרוזיס היא מצב שבו אגן הכליה מורחב מעבר לגודלו הרגיל, נפוץ בעיקר בעוברים ממין זכר, ולעיתים משפיע על שתי הכליות. התופעה, הנקראת גם "מים בכליה", נגרמת לרוב מחסימה שמונעת את זרימת השתן התקנית או ממחזור שתן לא תקני מהשלפוחית לכליה.
הידרונפרוזיס עשויה להתרחש ללא תסמינים, אך עשויה גם להוביל לדלקות בדרכי השתן ולהיפגעות בפונקציית הכליה. במקרים בהם מתגלה הידרונפרוזיס משמעותית, ייתכן שהמצב מצביע על בעיה אנטומית-מבנית, כמו חסימה בעליונה של השופכן, או ריפלוקס, מצב שבו השתן חוזר לכיוון הכליה, מה שמניגד לזרימה החד-כיוונית התקנית.
אבחון הידרונפרוזיס מתבצע בדרך כלל טרום הלידה באמצעות אולטרה-סאונד, ובמקרים בהם התופעה מופיעה לאחר הלידה, ניתן לאבחנה באמצעות סדרת בדיקות הדמיה נוספות. הטיפול בהידרונפרוזיס מתאים לחומרת המצב, ועשוי לכלול המתנה ומעקב, אנטיביוטיקה למניעה וטיפול בדלקות בדרכי השתן, ואף ניתוחים במקרים של הידרונפרוזיס חמורה או מתחמרת.
מומים במערכת השתן וגניטליה
ההפרעה הנפוצה ביותר שנצפית בבדיקת אולטרה-סאונד טרום-לידתית היא הרחבת אגן הכליה של העובר. מדובר במצב שבו החלל הפנימי של הכליה מורחב מעבר לגודלו הרגיל, והוא מתגלה לעיתים בקרב עוברים, בעיקר ממין זכר. בחלק מהמקרים, התופעה מופיעה בשתי הכליות.
במקרים נדירים יותר, עשויים להתגלות ממצאים שונים, כולל כליה שלא התפתחה (פנימיה של כליה) או שהתפתחה במקום שאינו האנטומי הטבעי, כמו באגן. מצבים אלו עשויים להוביל לתקלות בפונקציות הכליה ולהשפעות נרחבות על בריאות התינוק לאחר הלידה.
במקרים שבהם ההרחבה בכליה מורחבת מעל מה שנחשב לתקני, התקלה עשויה להיות מאפיינית למצב אנטומי-מבני, כגון חסימה בעליונה של השופכן, או רפלוקס - מצב שבו השתן חוזר לכיוון הכליה, מה שמניגד לזרימה החד-כיוונית התקנית.
מומים אלו במערכת השתן של העובר עשויים להתלוות למומים במערכות אחרות, כמו הלב, מערכת העיכול, השלד, חוט השדרה או בכרומוזומים. לכן, כאשר מתגלה מום כזה, מומלץ לבצע בדיקות נוספות על מנת לאתר מומים נוספים במערכות אחרות.
שלפוחית נוירוגנית בילדים ומבוגרים
כאשר השלפוחית לא עובדת כראוי בגלל בעיות בעצבים, זהו מצב רפואי בשם: "שלפוחית נוירוגנית". אנשים עם שלפוחית נוירוגנית, עשויים למצוא את עצמם לא מצליחים להחזיק שתן או להוציאו באופן שוטף, מה שיכול להוביל להרטבת לילה ודלקות.
לרוב, טיפול תרופתי או פיזיותרפיה יכולוים לעזור, אופציות נוספות לטיפול כוללות שיטות של שליטה בשתן, טיפולים ביולוגיים ובמקרים קיצוניים, ניתוחים כדי לשפר את הפונקציה של השלפוחית.
הרטבה היא מצב בו אדם אינו מצליח להחזיק את השתן שלו, הרטבת יום מתרחשת כאשר השתן יוצא בלי שליטה במהלך היום, בעוד הרטבת לילה מתרחשת בעת שינה, כאשר אין שליטה על הסוגרים, הרטבה יכולה להיות מביכה ולפגוע מאוד בביטחון העצמי.
ישנן דרכים שונות לטפל בהרטבה, כולל שינויים באורח חיים, כמו למעט בשתיה לפני השינה, להשתמש בתרופות, או לעבור טיפולי פיזיותרפיה שיכולים לחזק את שרירים ובכך להחזיר את השליטה על השלפוחית.
מומים מולדים של פין והאשכים
מומים מולדים של הפין והאשכים הם תסמינים או מצבים שמתגלים ברגע הלידה.
זיהוי מוקדם של מומים מולדים חשוב מכיוון שהתיקון המוקדם של מומים אלו, יכול למנוע בעיות לטווח הרחוק, כולל בעיות בריאותיות ופסיכולוגיות. ללא טיפול, מומים מולדים אלו יכולים להוביל לבעיות במערכת השתן, כמו זיהום או פגיעה בכליות ולבעיות פסיכולוגיות כמו חוסר בביטחון עצמי ובעיות בתקשורת החברתית.
ברוב המקרים, מומים אלו דורשים ניתוח כדי לתקן את הבעיה, התוצאות הרפואיות הן בדרך כלל טובות, במיוחד כאשר הטיפול מתבצע מוקדם.